|
סיפורי אברהם – פרקים י"ב – כ"ג
הפרקים הנלמדים: י"ב, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז, י"ח, כ"ב
רקע קצר : התנ"ך מכיל 929 פרקים. 11 הפרקים הראשונים עוסקים בתולדות האנושות.
שאר הספר עוסק בקורות עם ישראל. לאחר שהאנושות כולה הכזיבה, מתחילה מערכה
שנייה, פרטית ומצומצמת יותר. משפחה אחת ותולדותיה. עשרה דורות בין נוח לאברהם,
שנבחר על ידי אלוהים להיות אבי האומה. אברהם מייצג את עם ישראל, ובחירתו מבטאת
את רעיון הבחירה של ישראל.
ההווי המשתקף מסיפורי האבות הוא אידיאלי. משפחת נוודים למחצה, החיה על גידול
צאן, והנודדת בגבול הארץ המיושבת, ומבקשת לחיות בשלום עם תושבי הארץ.
הרקע החברתי של סיפורי האבות משקף את הווי החיים במזרח הקדום במאות 17 – 12
לפני הספירה. אישור לכך נמצא בחפירות הארכיאולוגיות באזור. יחד עם זאת, אין
לפנינו היסטוריה, אלא יצירה ספרותית עממית שנתגבשה במשך דורות. ממשפטים והערות
התחובים בתוך הטקסט הסיפורי ("גלוסות") כמו : "והכנעני אז בארץ" (י"ב 6) או
"ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל" (ל"ו 31) מסתבר
שהסיפורים נערכו והועלו על הכתב לא לפני תקופת המלוכה, כלומר כמה מאות שנים
לאחר "המאורעות" המסופרים בספר בראשית.
פרק י"ב : אברהם עוזב את ארצו (1 – 9) ויורד למצרים מחמת הרעב (10 - 20)
הסיפור המקראי לא מגלה בזכות מה נבחר אברהם להיות אבי האומה. חז"ל מנמקים זאת
בכך שאברהם עמד בעשרה ניסיונות, ומעשיו מדברים בעד עצמם.
אברהם נצטווה על ידי אלוהים לעזוב את ארצו ואת כל אשר לו מאחוריו. בתמורה הוא
יקבל ארץ אחרת. הוא מקבל הבטחה נוספת להיות ל"גוי גדול", אבל שרה, אשת אברהם
היא עקרה, וגם הארץ המובטחת מיושבת על ידי הכנענים. יש אפוא סתירה בין ההבטחות
לבין המציאות.
אברהם מציית לצווי האלוהי ועומד בניסיון הראשון.
שני דברים מבססים את זכותו של אברהם – וממילא של עם ישראל - על ארץ ישראל:
1. ההבטחה האלוהית.
2. הנהגת עבודת ה' בארץ. בכל מקום שאברהם חונה , הוא מקים מזבח ל-ה'.
שאלות:
1. על פי חז"ל, אברהם עמד בעשרה ניסיונות. לאחר כל ניסיון מופיעה הבטחה מחודשת
של ה'. פרט את ההבטחות על פי מראי המקום הבאים: י"ב 2 – 3, י"ג 14 – 17, י"ז 4
– 9.
2. אמרת חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים", פירושה הוא כי מה שקורה לאבות, מרמז על
מה שעתיד לקרות לבניהם בדורות הבאים. הבא שלושה פרטים מן הסיפור בפסוקים 10 –
20, המקבילים לפרטים בסיפור יציאת מצרים.
עשרת הניסיונות שאברהם עמד בהם
תיאור הניסיון מראה מקום הקבלה
1. עזיבת משפחתו ומולדתו. י"ב 1 – 4
2. הירידה למצרים. סכנת חיים לו ולשרה. י"ב 10 – 20
3. הפרידה מלוט. וויתור על חלק מן הארץ. י"ג 1 – 18
4. מלחמת מלכי הכיכר. חטיפת לוט והצלתו. י"ד 1 – 17
5. לקראת הולדת בנו הבכור. סכסוך משפחתי. ט"ז
6. התנסות במצוות המילה. י"ז
7. פרשת סדום ועמורה. הצלת לוט. י"ח 17 – 19, י"ט 28 – 29
8. שרה ואברהם בסכנה מאבימלך מלך גרר. כ'
9. לידת יצחק, גירוש ישמעאל. ברית עם שכניו. כ"א 8 – 34
10. עקדת יצחק. כ"ב 1 – 19
פרק י"ד: מלחמת ארבעת מלכי הצפון בחמשת מלכי הכיכר
פרק זה שונה משאר הפרקים על אברהם, הן בתוכנו והן בסגנונו.
שאלות:
1. מה מיוחד בדמותו של אברהם בפרק זה?
2. מדוע יוצא אברהם למלחמה נגד מלכי הצפון? מהם תכסיסיו במלחמה?
3. הוכח באמצעות תהילים ע"ו 3 כי העיר שלם היא ירושלים.
4. חוקרים טוענים כי מטרת הפסוקים 18 – 21 היא להקדים את קדושתה של ירושלים
לימי
אברהם, ולהסביר את מקור המנהג לתת מעשר לכוהן. הסבר והדגם דברים אלה מן הכתוב.
פרק ט"ו: ברית בין הבתרים
בעולם העתיק יחסו חשיבות עליונה לקיום הבטחות, על אחת כמה וכמה כאשר נכרתה ברית
בין הצדדים. בימי קדם, כמו גם כיום, אנו מכירים שני סוגי בריתות:
1. בין שני צדדים שווי כוחות. מקרים של ברית כלכלית, פוליטית, חוזה אי-התקפה
וכו'.
2. ברית בין חזק וחלש. במקרה זה הצד החזק מבטיח הגנה, והצד החלש – נאמנות.
בספר בראשית מספר בריתות בין ה' ויחידים (נוח, אברהם, יעקב) ואילו בספר שמות,
במעמד הר-סיני, נכרתת ברית בין ה' לעם ישראל כולו, ובעצם ניתן לומר שספר התנ"ך
מספר את ההיסטוריה של קיום/אי-קיום ברית סיני, אשר מתאשררת על ידי יהושע,
יאשיהו ונחמיה, כל אחד בדורו. זו גם הסיבה מדוע נקרא התנ"ך על ידי העולם
הנוצרי: "הברית הישנה".
הברית המתוארת בפרקנו הייתה מוכרת בעולם העתיק כולו: הצד החלש עובר בין חלקי
בהמה מבותרת, נשבע אמונים ואומר כי אם לא ישמור את הברית, גורלו יהיה כגורל
החיה המבותרת.
שאלות:
1. תאר את ברית בין הבתרים ואת סמליה. מה מסמל את ה'?
2. השווה את הברית המתוארת כאן, לברית המתוארת בירמיהו ל"ד. מי מתחייב בברית
בכל אחד
מן המקורות? מהו המעשה המבטא את הברית בשני המקורות?
3. בתעודה מן העיר הקדומה נוזי נאמר כי מי שהיה חשוך בנים היה מאמץ לו עבד
ליורש, בתנאי
שעבד זה ישרת אותו בחייו ויספוד לו לאחר מותו.
הסבר כיצד אפשר ללמוד מפסוקים 1 – 4 על מנהג דומה.
4. "ויחשבה לו צדקה" (פס' 6) יש המפרשים כי המילה "לו" מתייחסת לאברהם, ויש
המפרשים כי
היא מתייחסת ל-ה'. מה נחשב לצדקה לפי כל אחד מן הפירושים?
5. מהן שתי הדרישות שמפנה אברהם ל-ה'? מדוע הוא מעז לפנות אליו בדרישות?
6. מהי הסיבה על פי פס' 16, שעדיין לא התגשמה ההבטחה לאברהם? מהי התפיסה
המקראית
בנושא הישיבה בארץ ישראל המבוטאת בפסוק זה? (תוכל להיעזר: ירמיהו ז' 3)
7. הסבר את כוונתם ומשמעותם של הפסוקים 13 – 16 בפרק.
פרק ט"ז: גירוש הגר
על פי מנהג מקובל בעולם העתיק, שרה נותנת את שפחתה לאברהם, כדי שהבן שיולד
ייחשב לבנה הביולוגי. לאחר שהגר מתעברת, היא מתחילה ללעוג לשרה, וזו מצווה על
אברהם לגרשה. הגר נודדת במדבר, שם היא פוגשת במלאך ה', המבטיח לה כי בנה יהיה
מנהיג לעמו.
שאלות:
1. פסוק 1 הוא מצג לסיפור המסופר בפרק. הסבר מהו מצג והדגם את דבריך באמצעות
פסוק 1.
2. בהסכם נישואין מנוזי כתוב: "אישה בשם קלימנינו תינתן לאיש שנימה, ואם
קלימנינו תלד לו,
לא יקח שנימה אישה אחרת. אך אם לא תלד, תקח קלימנינו אישה מארץ לולו, תשיא אותה
לשנימה ותפקח על הצאצאים".
הסבר במה דומה המסופר בפסוקים 1 – 2 לפרטי ההסכם מנוזי. כיצד מפחית הידע שלנו
על
הסכם זה את הערכתנו החיובית למעשה של שרה, המתואר בפסוקים 2 – 3?
3. החוקר משה ויינפלד מגדיר את הפרק כסיפור אטיולוגי. הסבר הגד זה מהמסופר
בפרק.
4. בפסוקים 11 – 13 מתואר אופיו של ישמעאל. הפרשן אברהם אבן עזרא (ראב"ע)
אומר: "פרא -
חופשי מן האדם, והטעם שלא ימשול בו זר". האם לדעת הראב"ע תיאורו של ישמעאל הוא
לחיוב או לשלילה?
5. הבא שני יסודות אטימולוגיים מן הפסוקים 7 – 15.
6. כיצד הגיבה הגר כאשר הרתה? (פסוק 4). מדוע נהגה כך?
7. חז"ל טוענים כי עינוי בני ישראל במצרים הוא בבחינת "מידה כנגד מידה" על
מעשיה של
שרה להגר בפרק ט"ז. הבא שלושה פרטים היכולים להסביר הגד זה (רמז: שורש מנחה
בפרק,
מוצא הגיבורים וכו').
פרק י"ז: ברית המילה
ה' חוזר ומבטיח לאברהם זרע וארץ. בפרק י"ז נוסף גם הממד הדתי: ה' מבטיח לאברהם
שהוא יהיה האל של צאצאיו. הבטחות אלה מעוגנות בברית מסוג חדש: ברית המילה.
שאלות:
1. בפרק מופיע שינוי שמות. מה מהות המנהג?
2. מהו הממד החדש בהבטחת ה' לאברהם בפסוקים 7 – 8? השווה להבטחות בפרקים
קודמים.
3. הבא שני ביטויים המלמדים כי אברהם מפקפק בהבטחותיו של ה'.
4. מי חייב במילה? מתי יש לקיימה? מה משמעותה? (היעזר: שמות, ד' 25, יהושע, ה'
2 – 3).
פרק י"ח: הבשורה על הולדת יצחק (1 – 16) וההודעה על חורבן סדום (17 – 33)
שאלות:
1. בפסוקים 1 – 16 מתואר אברהם כמארח למופת. הדגם מן הקטע מנהגי הכנסת אורחים.
2. מהי המילה המנחה בפסוקים 5 – 8 וכיצד היא תורמת לתיאור אברהם כמארח?
3. מהי התפיסה על פיה מבקש אברהם מאלוהים לנהוג באנשי סדום. הסבר וצטט פסוק
מתאים.
4. התלמוד מעיד כי במספר מקומות בתנ"ך שינו חז"ל את נוסח המקרא, כדי למנוע
פגיעה בכבוד
האל. שינוי זה נקרא "תיקון סופרים". התלמוד מעיד כי פסוק 23 תוקן על ידי
חז"ל.
הנוסח כיום: "ואברהם עודנו עומד לפני ה'". מה, לדעתך, היה הנוסח המקורי? מדוע
שונה?
5. בפסוקים 1 – 4 בעיה לשונית-פרשנית. מהי הבעיה? הצע פתרון לבעיה זו.
פרק כ"ב: עקדת יצחק
הניסיון העשירי שאברהם נדרש לעמוד בו. זהו הניסיון הקשה מכולם: אברהם נדרש
להעלות את בנו קורבן ל-ה'. גם במקרה זה אברהם מציית לציווי האלוהי, ללא כל
היסוס. מבחינה דתית מסמל הפרק את האמונה המושלמת.
שאלות:
1. מדוע הקדים המחבר לספר לנו שהעקדה אינה אלא ניסיון?
2. מבחינה ספרותית, סיפור העקדה הוא דגם אידיאלי להדגמת תכונותיו של הסיפור
הקצר
בכלל, והסיפור המקראי –בפרט. הדגם מן הטקסט: הקדמה רוגעת, פתיחה, הסתבכות, שיא
והתרה, סיום רוגע.
3. "הסיפור המקראי אינו חושף את עולמו הפנימי של הגיבור, ואנו לומדים על
תגובותיו מתוך פעולותיו". הדגם הגד זה מסיפור העקדה.
4. מהם המסרים הרעיוניים מסיפור העקדה? צטט פסוקים מתאימים.
5. מקום העקדה הוא ארץ המוריה. מהו מקום זה? היעזר בפס' 14.
מאגר שאלות מבחינות הבגרות על בראשית י"ב – כ"ג
1. קרא בראשית כ"ב 1 – 13, ואת השיר של נעמי שמר: "עקדת יצחק":
עקדת יצחק/ נעמי שמר
קח ומכל ההרים גם אם שבע נחיה
את בנך שבארץ ההיא ונזקין
את יחידך תעלה צעקה גדולה: לא נשכח כי הונף
אשר אהבת הנה האש הסכין
קח והנה העצים לא נשכח את בנך
את יצחק והנה השה לעולה את יחידך
והעלהו לעולה ריבונו של עולם אשר אהבנו
על אחד ההרים המלא רחמים לא נשכח
במקום אל הנער ידך את
אשר אומר אליך אל תשלח יצחק.
והעלהו לעולה אל הנער
על אחד ההרים ידך אל תשלח
בארץ מוריה.
א. הסבר במה חורגים הפרטים המסומנים בקו בשיר מהסיפור המקראי בבראשית כ"ב.
ב. מהי הפרשנות האחרת שנתנה נעמי שמר למסופר בבראשית כ"ב 1 – 13?
2. קרא פרק י"ב 10 – 20. יש פרשנים הקובעים כי אברהם חטא בהתנהגותו. מה הם
חטאיו? האם המספר נוקט עמדה בקטע זה כלפי התנהגותו של אברהם? נמק את תשובתך.
3. הסבר את הביטוי "אולי אבנה ממנה" (ט"ז 2). על איזו אמונה עממית מבוססת אמרה
זו?
4. מה בא הכתוב להדגיש בביטוי: "ואברהם ושרה זקנים, באים בימים, חדל להיות
לשרה אורח כנשים"? (י"ח 11).
5. הסבר את פסוק 21 בפרק י"ח מבחינה לשונית ורעיונית.
6. השווה את הניסיון הראשון של אברהם (י"ב 1 – 3) לניסיון האחרון (כ"ב 1-3)
מבחינה לשונית, רעיונית, עניינית וכו'.
7. יש הטוענים כי הפסוק כ"ב 14 מכיל מוטיבים אטיולוגיים. מה הם? מה משמעותם?
8. קרא בראשית י"ב 10 – 20. מעשי אברהם בקטע עשויים להעיד על ספקותיו בנוגע
לכוחו של ה'. הסבר כיצד אפשר לבסס טענה זו על הכתוב. יש הטוענים כי הכתוב
בבראשית כ' 10 – 13 מתקן את הרושם השלילי שיוצרים מעשי אברהם בפרק י"ב 10 – 20.
הבא שתי ראיות לכך.
בהצלחה!
לקטע הקודם:
ספר בראשית
לקטע הבא:
סיפורי יוסף
–
פרקים ל"ז
–
נ'
בעמוד
זה: סיפורי אברהם – פרקים י"ב – כ"ג
לאתר הבגרות
בתנ"ך של עמוס
2010
|
