ספר בראשית
פרקי חובה:
א', ב', ג', ד', ו', ט', י"ב, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז, י"ח, כ"ב, ל"ז – מ"ז
שם הספר:
נגזר מן המילה הראשונה בספר. ביוונית נקרא הספר Genesis - בריאת העולם.
חלוקת הספר:
ספר בראשית נחלק לשלושה חלקים עיקריים:
1. סיפורי הבריאה ואבות האנושות (אדם וחוה, נח ובניו): פרקים א' – י"א
2. סיפורי האבות (אברהם, יצחק ויעקב): פרקים י"ב – ל"ו
3. סיפורי יוסף: פרקים ל"ז – נ'
תוכן הספר:
בספר כונסו אגדות קדומות, אבל יש בו גם יצירות ספרותיות מתקופה מאוחרת יותר.
הסיפורים נערכו לאור השקפת עולם דתית – לאומית, שחותמה טבוע בכל הספר.
רעיונות היסוד בספר:
1. אל אחד שברא את העולם, כעולם מושלם והרמוני.
2. מטרת הבריאה הייתה ליצור עולם מתוקן וצודק.
3. האל מתאכזב מן האדם אשר ברא ומשמיד את האנושות במבול, על מנת ליצור אדם
מתוקן.
4. האל בחר במשפחה אחת, משפחת אברהם, ממנה מתפתח עם ישראל.
5. הברית בין אלוהים ואברהם מסמלת את הברית העתידית בין אלוהים ועם ישראל.
6. רעיון הברית הוא רעיון יסודי בהשקפה המקראית על תולדות ישראל.
מושגים שונים: (ראה גם "מילון מושגים לכיתה י"ב", במדור התנ"ך באתר האינטרנט של
ביה"ס)
אגדה – מסורת עממית עתיקה, העוסקת בדמויות ובמאורעות מן העבר ומבטאת רעיונות
שונים. אגדה היא מסורת העוברת בע"פ מדור לדור, בניגוד להיסטוריה, שהיא כתובה.
מיתוס – סיפורי אלים. סיפורים המתארים את הולדת האלים, חייהם, מלחמותיהם וכו'.
(חשוב לזכור כי מיתוסים יכולים להתקיים אך ורק באמונה פוליתאיסטית!)
סיפור איטיולוגי – (איטיוס=סיבה. לוגוס=סיפור) סיפור קצר, המנסה לענות על שאלת
היווצרותה של תופעה קיימת בטבע או בחברה: מדוע הנחש זוחל? מדוע הלידה כרוכה
בכאבים? מהו מוצאם של הענקים? מדוע הגבר שולט באישה? וכו'.
סיפור אטימולוגי – מדרש שם. הסבר "לשוני" קצרצר למקור שמו של אדם, מקום או עם.
חוה היא "אם כל חי". לרוב ההסבר איננו מדויק מן הבחינה הלשונית.
מקורות חוץ-מקראיים:
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בראשית המאה העשרים בצפון מערב סוריה וכן גם
בעיראק התגלו כתובות עתיקות, מכתבים וחרסים השופכים אור על סיפורי בראשית.
מהממצאים ניתן ללמוד כי אורח החיים של אבות האומה מתואר בסיפורי בראשית בצורה
ריאליסטית למדי. במילים אחרות, השאלה אם אברהם הוא דמות היסטורית או אגדתית לא
נפתרה על ידי הגילויים הנ"ל, אבל ברור שדמויות כמו אברהם אכן חיו במזרח הקדום
במאות 17 – 13 לפני הספירה.
בנוסף, נמצאו בחפירות הללו אפוסים ומיתולוגיות המספרים סיפורים המקבילים
לסיפורי בריאת העולם והמבול, כפי שהם מתוארים בספר בראשית. מסתבר שהאפוסים
והמיתולוגיות הללו היו ידועים גם בישראל. מספרי ספר בראשית ועורכיו ניסו, בדרך
כלל, לסלק כל שריד למיתולוגיות הללו, אך לעתים אפשר למצוא להן שרידים או הדים,
בעיקר בסיפורי הבריאה. לדוגמא, אם באפוסים רבים מסופר שהאל הראשי נלחם עם
תנינים ומפלצות ים, ועל גופותיהם בנה את היבשות, מדגיש מספר פרק א' בספר בראשית
כי אלוהים ברא את התנינים, וממילא לא נלחם כנגדם.
סיפורי הבריאה - פרקים א' – י"א
מעשה בראשית פרק א' – ב' 4
הרעיונות העיקריים בסיפור:
1. אל אחד ויחיד בורא את העולם. הוא קודם לעולם ונמצא מחוץ לו (אל
טרנסצנדנטלי).
2. העולם נברא במאמר. אין תיאור מפורט של עבודת האל בבריאה. האל אומר והעולם
נברא.
3. העולם נברא הרמוני, מוסרי ותכליתי. אין אכילת בשר וכל בעלי החיים ניזונים
מצמחים.
4. יש דגש מיוחד על המשכיות. האל בורא באופן חד-פעמי והברואים אחראים להמשך
הקיום.
5. האדם הוא נזר הבריאה.
6. השבת היא חלק בלתי נפרד מהעולם הנברא.
שאלות
1. מה תפקידו של הפסוק הראשון בפרק א'? (מהן הבעיות שמעוררת המילה "בראשית"?)
2. הסבר מהו מספר טיפולוגי. הסיפור בנוי על המספר הטיפולוגי 7 . הדגם.
3. ציין ארבעה פרטים המייחדים את בריאת האדם בהשוואה לברואים האחרים.
4. על פי הפרשן ר' יוסף בכור שור יש לפסק את בראשית א' 27 כך: "ויברא אלוהים
את האדם
בצלמו, בצלם, אלוהים ברא אותו…." מהו הקושי אותו מנסה הפרשן לפתור?
5. ציין את הברכות הנזכרות בסיפור. מה אופיין של הברכות? מה המיוחד בברכת
השבת?
6. מתי מתחילה היממה על פי הפרק? מתי מתחילה היממה על פי שופטים ו' 38, כ"א 4?
7. את התנ"ך חילק לפרקים הכומר הבריטי לנגדון, במאה ה – 13. מדוע, לדעתך, הוא
סיים את
פרק א' בפסוק 31, ולא על פי הגישה המקובלת, שהסיפור מסתיים למעשה בפרק ב' 4?
(רמז:
תוכל להיעזר ברשימת הרעיונות העיקריים בסיפור).
8. באפוס בריאת העולם הבבלי "אנומה אליש" מתוארת בריאת המאורות:
"יצר בשמים מעמד לאלים הגדולים, הציב כוכבים בדמותם, מזלות, הודיע שנה,
הגביל
גבולות, הציב לשנים עשר הירחים שלושה כוכבים לאחד. אחר אשר חקק את חוקות
ימי
השנה…. פתח דלתיים בצלעות (השמים) השתים,…… הזריח ירח, על הלילה הפקידו…
אחר הועיד לשמש את הימים, והציב גבולות לילה ויום…."
השווה את התיאור הבבלי לבריאת המאורות לתיאור בבראשית א' 14 – 19.
חטא האדם וגירושו מגן העדן פרק ב' 5 – ג'
כוונת הסיפור להסביר את מציאות הטוב והרע בעולם, שנברא ביסודו כולו טוב. האדם
בהתנשאותו, ובהמרותו את פי האלוהים, הביא את הרע לעולם. לאדם ניתנה בחירה
חופשית וזכותו להחליט ולקבוע את גורלו, על פי מעשיו. במקרה זה הוא בחר ב"רע",
ולא ב"טוב".
שאלות
1. נהוג לכנות את פרק ב' 5 ואילך: "הסיפור השני של הבריאה". השווה בין הסיפור
כאן לסיפור הבריאה בפרק א' (שם האל, מספר ימי הבריאה, יצירת האדם, מטרה, סגנון
וכו').
2. הסבר כיצד מעמד האישה בפרק א' 27 שונה ממעמדה בפרק ב' 20 – 22. צטט!
3. ציין שלושה פרטים שבהם נבדל מעמד האדם בסיפור הבריאה בפרק א' 26 – 30
ממעמדו בסיפור הבריאה בפרק ב' 4 – 7, 15 – 18.
4. באפוס הבריאה הבבלי "אנומה אליש" האל מרדוך מספר כיצד הוא עומד לברוא את
האדם: "דם אבלול, עצמות אצור, אעשה יצור, 'אדם' יהיה שמו, אברא יצור אדם, עליו
יושת עמל אלים, והמה לו ינוחו….." ( "לו" = הלוואי) השווה תיאור זה
לתיאור בריאת האדם בפרק ב' 7. מהי מטרת בריאת האדם באפוס הבבלי?
מהי מטרת בריאת האדם על פי פרק ב' 5?
5. יש הסוברים כי בפרק ג' 1 באה לידי ביטוי הסתייגות ממיתוס. סברה זו מסתמכת
על שני
ביטויים בפסוק. ציין מה הם שני הביטויים וכיצד הם מבטאים הסתייגות ממיתוס?
6. הדגם חמישה יסודות אטיולוגיים בסיפור גן העדן.
7. מהו סדר הפעולות בחטא? בחקירת ה'? בעונשים? כיצד נקרא סדר זה?
8. קרא פרק ג' 22 – 24. הבא שתי סיבות לגירוש מגן העדן. הסבר וצטט.
פרשת קין והבל פרק ד'
הרעיונות העיקריים בסיפור:
1. קדושת החיים -גינוי הרצח.
2. שכר ועונש - יש מי שתובע את נקמת הנרצח.
3. לאדם ניתנה זכות הבחירה החופשית (פסוק 7) והוא במעשיו יקבע את גורלו.
שאלות
1. הבא שני יסודות אטימולוגיים מן הפרק.
2. "ויבא קין מפרי האדמה מנחה ל-ה'" (ב' 3). רש"י מפרש: "מן הגרוע". איזו
בעיה בא רש"י
לפתור בפירושו?
3. הסבר את פסוק 7 בעזרת תנ"ך מפורש.
4. הסבר מהו "אות קין" ולמה הוא נועד. מהו הקושי הלוגי בסיפור על אות קין?
5. פס ' 19 – 26 עוסקים בבני למך. מה הם מייצגים? הסבר את תשובתך.
6. קרא את "שירת למך" (פס' 23 – 24). הסבר והדגם מהי "תקבולת חסרה".
פרשת בני האלוהים פרק ו' 1 – 4
שאלות:
1. מהם שני היסודות האטיולוגיים בפסוקים הללו?
2. הסבר את פסוק 3 בעזרת תנ"ך מפורש.
3. יש פרשנים הטוענים כי אלוהים ברא עולם מושלם ואילו האדם, במעשיו, קלקלו.
תאר את
תהליך הירידה המוסרית של האדם, מבריאת העולם ועד המבול. (ב' 6, ד' 8, ד' 23,
ו' 2).
פרשת המבול פרקים ו' 5 – 21, (ז', ח') ט'
לאחר שהאל נואש מן האדם, יציר כפיו, הוא מחליט למחות את כל החיים מעל פני הארץ
ולהתחילם מחדש. בהביאו את המבול מודה האל בכישלון ליצור עולם צודק ומוסרי.
סיפורים על מבול שמביאים האלים ידוע מרוב התרבויות העתיקות. הסיפור המסופוטמי
על
"עלילות גלגמש" דומה בפרטים רבים לסיפור התנכי.
המבול מפריד בין שתי תקופות בראשית תולדות העולם.
שאלות:
1. חלק את פרק ט' לפרשות. תן שם לכל קטע. מה הקשר בין הקטעים?
2. מנה את "שבע מצוות בני נוח" (היעזר בלקסיקון למושגים ביהדות).
3. השווה בין ברכת אלוהים לנוח, לאחר יציאתו מהתיבה, לברכה לאדם הראשון בפרק
א'.
4. "ברית" משמעה התחייבות בשבועה. מה מתחייב אלוהים, ולמי הוא מתחייב?
5. בפסוק 16 כתוב: "וראיתיה לזכור ברית עולם". הפרשן ר' דוד קמחי (הרד"ק)
מפרש: "דיברה
תורה בלשון בני אדם, כי אין שכחה לפני כסא כבודו. הכל דרך משל". מהו הקושי
שאותו
ביקש הפרשן לפתור, וכיצד הוא פותר אותו?
6. במה שונה דמותו של נוח בפרק ט' 20 – 21 מדמותו בפרק ו' 8 – 9?
7. יש הרואים בדברי נוח לבניו (ט' 24 – 28) תיאור מצב היסטורי, המשמש כרקע
לברכות
ולקללות. כתוב בקצרה מי העמים עליהם מדובר בקטע, ומה מצבם.
8. בסיפור המבול המקראי ובמיתוס המבול המסופוטמי "עלילות גלגמש" עולים דגשים
שונים בנוגע למחויבות האל למוסר. להלן קטע מהמיתוס המסופוטמי:
"האלים בראשות אנו ואנליל החליטו להביא מבול על העולם. אאה, אל החוכמה והמאגיה,
גילה את ההחלטה הסודית לאותנפישתים, בן חסותו, בחלום בשורה, וציווה עליו לבנות
ספינה גדולה ולהעלות אליה מנפש כל חי… למועד אשר הועיד האל שמש, פורצת
סערת המבול, המים מכסים את ראשי ההרים, והמבול משחית את כל האנושות.
האלים המבוהלים נסים… ועימם גם האלה האם, בוראת האדם, המקוננת על מות "ילדיה"
ברואיה. שישה ימים משתוללת סערת המבול ושוככת ביום השביעי. ספינתו של
אותנפישתים נחה על פסגת הר ניציר. כעבור שבעה ימים משלח אותנפישתים יונה סנונית
ולבסוף עורב, לראות הקלו המים"
א. קרא פרק ו' 5 – 12. מדוע, על-פי הקטע, ניצל דווקא נוח? מדוע ניצל
אותנפישתים?
ב. מהן הגישות השונות שההבדל הנ"ל יכול לשקף?
ג. בהמשך, מתאר אותנפישתים את הקורבנות שהקריב לאחר היציאה מן הספינה:
"ערכתי מנחה בראש פסגת ההר. שבעה ושבעה אגנות הצבתי…. האלים הריחו את הניחוח
האלים הריחו את הניחוח הטוב, האלים כמו זבובים נקהלו על בעל הקורבן…"
ד. ציין שני הבדלים בין תפיסת האלוהות בקטע ,לבין תפיסת האלוהות בסיפור המבול
המקראי.
מאגר שאלות מבחינות הבגרות על בראשית א' – י"א
1. פסוק 26 בפרק א' מנוסח בלשון רבים. מהו הקושי בניסוח זה? כיצד אפשר לפתרו?
2. "ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" (א' 26) מהו הקושי בביטוי זה?
3. קרא פרק ב' 7. מדוע מדגיש הכתוב כי האדם נברא מן האדמה?
4. בעונשיהם של הנחש, האישה והאדם (ג' 14 - 19) יש מידה כנגד מידה. הסבר הגד
זה.
5. מהי המילה המנחה בפרק ט' 8 – 17? מהי תרומתה להבנת משמעות הקטע?
6. בפרק א' נאמר ביום השלישי פעמיים "כי טוב". הסבר מדוע.
7. בפרק ב' 25 נאמר: "ולא יתבוששו". רש"י מפרש: "שלא היו יודעים דרך צניעות
להבחין בין הטוב ובין הרע". רד"ק מפרש: "בא להודיע כי עד שלא אכלו מפרי עץ
הדעת, לא הייתה להם בושה אם ערוותם מגולה, כי לא שימשו (לא קיימו יחסי מין)
עדיין, כי לא היה להם עדיין כוח (יצר) תאוות המשגל, והיו להם איברי הערווה כשאר
האיברים, ולא היו בושים מהם".
כיצד מפרש כל אחד מן הפרשנים את הביטוי "ולא יתבוששו"?
8. בסיפור קין והבל בפרק ד' יש פערים ספרותיים רבים. זהה שניים מפערים אלה.
כיצד הם מקשים על הבנת הסיפור?
9. בפסוקים ג' 17 – 19 מודגשת התפיסה שהאדם אחראי גם לגורלו האישי וגם לסביבתו.
הסבר
הגד זה. הבא ראיה מן הכתוב לביסוס תשובתך.
בהצלחה!
בעמוד זה:
ספר בראשית,
לקטע הבא:
סיפורי אברהם
–
פרקים י"ב
–
כ"ג
לאתר הבגרות
בתנ"ך של עמוס
2010
|