הסיפור על מגדל בבל

מקורות: בראשית, י"א 1 – 9

 כאשר אלוהים הביא את המבול על הארץ,הוא חשב שבכך יתקן את העולם. עד מהרה הוא נוכח כי טעה טעות מרה. כפי שראינו בפרק ט', במשפחתו של נח הצדיק נתגלו כמה סטיות. הסיפור ממשיך בתיאור ההידרדרות האנושית. בני האדם מנסים למרוד באלים. מוטיב זה והמוטיב ההפוך: קנאת האלים בבני האדם, הם מוטיבים ידועים בכל הספרות של העולם העתיק.

פס' 1 – 4 – מעשי הדור שלאחר המבול

כמה וכמה דורות לאחר המבול, בני האדם השתייכו לאותה המשפחה ודיברו באותה השפה. הם מוצאים להם מקום נח להתיישב בו ומתחילים בפיתוח התרבות החומרית, לטובת חיי היום-יום. לאחר זמן הם "משתכרים" מכוחם ומנסים לבנות מגדל שראשו יגיע לשמים. לא ברור אם הכוונה "לשמים" ממש, או שמדובר במטאפורה המתארת את גאוותם ויהירותם של בני האדם, המנסים להידמות לאלוהים בשמים.

"ונעשה לנו שם" – ההישג הטכנולוגי של בניית מגדל כה גבוה, תאדיר את שמם של בני האדם.

[שתי הערות: האחת - יש חוקרים הטוענים כי הבבלים נהגו לבנות  מגדל גבוה בכל עיר גדולה, שדרכו היו עולים האלים לשמים. זהו גם מקור השם בבל: באב אל, שער האל. וראה גם בראשית, כ"ח 17: יעקב, שראה בשנתו את מלאכי האלוהים עולים ויורדים בסולם אומר: מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוהים, וזה שער השמים" וההערה השנייה: נראה כי בני האדם טרם נגמלו מיהירות זו, ומזה שנים נערכת תחרות סמויה בין מדינות העולם מי תבנה מגדל גבוה יותר מחברתה. על המשמעות הגברית- פסיכולוגית של תחרות זו לא ארחיב!]

"פן נפוץ.." על ידי בניית המגדל, מנסים בני האדם לסכל את ברכת ה' לאדם ולנח: "מלאו את הארץ". הם מבינים שהאיחוד והליכוד נותנים להם כוח, בעזרתו יוכלו להשתלט על העולם. ונשאלת השאלה מדוע אלוהים רואה באחדותם חטא? לדעת חז"ל מדובר באחדות להרע, במרד נגד האלוהים, וכל כן נענשו בעונש של מידה כנגד מידה: אלוהים מפזר אותם בעולם ובמקום "שפה אחת" אלוהים בלל את שפתם, ומעתה ואילך התקשורת בין בני האדם תהיה קשה הרבה יותר.

פס' 5 – 9  - תגובת אלוהים :"וירד ה'" כמו בסיפור הריסת סדום, אלוהים, הרוצה לשפוט משפט צדק, "יורד לשטח" כדי לבדוק במו עיניו האם נעשו כאן עבירות כלשהן.

"הבה נרדה ונבלה.." כמו בבראשית א' 26, ה' מדבר בלשון רבים. הפתרונות לקושי - זהים שם וכאן.

שיטת העונש – מידה כנגד מידה – כל העונשים שבהם נענשים בני האדם בסיפור זה נגזרים משיטת הענישה הקרויה מידה כנגד מידה. "כל הארץ" התרכזה במקום אחד, ועכשיו היא מתפזרת על-פני "כל הארץ". כל בני האדם דיברו באותה השפה, מעכשיו "לא ישמעו איש שפת רעהו". בני האדם מעודדים איש את רעהו: "הבה נלבנה.. הבה נבנה..." והעונש: "הבה נרדה ונבלה".בני האדם חוששים "פן נפוץ" והעונש הוא: "ויפץ ה' אותם".

לסיכום, בני האדם החליטו לרכז את כוחם על מנת להידמות לאלוהים, ואולי להשתלט במקומו על העולם. כעונש על כך אלוהים מפזר אותם על פני כל הארץ, ו"מבלבל" את שפתם, כך שלא יוכלו לתקשר בקלות, ולא יוכלו עוד להתאחד על מנת להרע.

בסיפור על מגדל בבל יסוד אטימולוגי – מקור השם בבל, וכמה יסודות אטיולוגיים: מדוע נפוצים בני האדם על כל הארץ ואינם יושבים במקום אחד, מדוע קיימות שפות שונות ומדוע ישנם עמים שונים. במסורת היהודית נקרא דורו של נח דור המבול" ואילו הדור של בני האדם שרצו לבנות את מגדל בבל נקרא "דור הפלגה", על שום הפילוג שפלג ה' את בני האדם.

מבנה הסיפר – מבנה כיאסטי – האות האנגלית  X נקראת ביוונית "כי" (כ' רפויה) ועל-כן סיפור, או שיר, שבו מילה שמופיעה אחרונה בחלק הראשון של הסיפור, מופיעה ראשונה בחלק השני, מילה שמופיעה לפני האחרונה – מופיעה שנייה וכן הלאה, הוא סיפור/שיר במבנה כיאסטי.

הסיפור על מגדל בבל בנוי במבנה כיאסטי, כאשר שמות ופעלים שמופיעים ראשונים בחלק העוסק בחטא, מופיעים אחרונים בחלק העוסק בעונש. (לדוגמא: "כל הארץ" פס' 1 ו – 8. לעומת זאת "עיר ומגדל" פס' 4 ו – פס' 5 וכו').

למבנה הכיאסטי יש גם משמעות רעיונית: המבנה משרת את שיטת הענישה של מידה כנגד מידה.