בראשית ל"ט - יוסף ואשת פוטיפר

 פס' 1 - חזרה מגשרת - בסופו של פרק ל"ז מסופר על הורדתו של יוסף למצרים ומכירתו שם. מכיוון שפרק לח' עוסק בעניין אחר לגמרי, בא הסופר להזכיר לנו היכן השארנו את יוסף, לפני הסיפור על יהודה ותמר.

זאת ועוד: על רקע מעידתו המוסרית של יהודה (קיום יחסים עם כלתו – ל"ח 16) יוסף עומד בניסיון ומוצג כאישיות מוסרית ביותר.

פס' 1 - 6: תיאור עלייתו לגדולה של יוסף בבית פוטיפר. בכל פסוק, דרגת האמון ביוסף גוברת. סיפור יוסף כולו בנוי מעליות ומנפילות חדות לסירוגין: צמח ועלה לגדולה בבית אביו, נזרק לבור, מטפס לגדולה בבית פוטיפר, נזרק לכלא ושוב עולה לגדולה, עד להיותו משנה לפרעה. הצרוף המנחה בקטע: "כל אשר לו".

סריס - למילה זו שני פירושים. האחד, מי שנכרתו אשכיו, והשני, מקורו באכדית ופירושו: פקיד של המלך.

"ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל" (פס' 6) - רש"י טוען, בעקבות חז"ל, כי "לחם" היא "לשון נקייה" ליחסי מין. פרוש זה מתאים לדברי יוסף בהמשך הסיפור (פס' 8 - 9). אבן עזרא דוחה את פירושו של רש”י. לטענתו פוטיפר היה סריס , במשמעות "מסורס", מה שמסביר את להיטותה של אשתו ליוסף. לטענתו הפקיד האדון הכל בידי יוסף, פרט ללחם. עובדה ידועה היא שהמצרים אינם אוכלים לחם עם זרים: "כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם, כי תועבה היא למצרים" (מ"ג 32). הרשב"ם טוען כי מה שעניין את פוטיפר היה אך ורק מאכליו. בכל השאר לא העסיק את עצמו כלל.

"וחטאתי לאלוהים" (פס' 9) - כיצד יוסף יחטא לאלוהים אם ישכב עם אשת פוטיפר? לפי תפיסת המקרא מערכת היחסים בין אדם לחברו היא משולש, שבסיסו אדם א' ואדם ב', ובקדקודו ניצב ה'. לכן אם ישכב יוסף עם אשת פוטיפר הוא אמנם יחטא כלפיו, אך בראש ובראשונה יחטא כלפי אלוהיו.

עמידת יוסף בניסיון - שידוליה של אשת פוטיפר באים באופן ישיר ובהדרגה. תחילה היא נושאת אליו את עיניה ("עושה לו עיניים"). לאחר מכן היא פונה אליו בהצעה מפורשת: "שכבה עמי.." (פס' 7). היא ממשיכה לנדנד לו "בדברה יום יום.." (פס' 9) ולבסוף היא עוברת ללחץ פיזי ממש: "ותתפסהו בבגדו" (פס' 12).

"ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה" - המקרא נמנע מתיאור מראה חיצוני, אלא אם כן יש לכך משמעות התורמת להתפתחות העלילה. לדוגמא: שערותיו הארוכות של אבשלום, בנו של דוד, יופייה של רחל לעומת לאה, ועוד.

בעיה מוסרית: מדוע נענש יוסף, והושלך לכלא, למרות התנהגותו המופתית? יש הטוענים כי זוהי ירידה לצורך עליה. אחרים טוענים כי זהו עונש ליוסף שאינו מוטרד מדאגותיו של אביו, ועסוק בהנאות פרטיות.

שלוש הגרסאות לסיפור אשת פוטיפר

א.  גרסת המספר (פס' 11 - 13): אין איש בבית. האישה תופסת את יוסף בבגדו, משדלת אותו לשכב עמה. יוסף מסרב ונס החוצה, משאיר את בגדו בידיה.

ב.  גרסת האישה לאנשי ביתה (14 - 15): היא מכנה את יוסף "איש עברי" - איש, ולא עבד, כדי לא ליצור אצל עבדיה תחושת הזדהות עם יוסף, וכדי להדגיש את מוצאו הזר, ולעודד את שנאת הזרים הטבעית במצרים. היא משתפת אותם בעניין כולו: "ראו הביא לנו איש עברי.." כלומר, הבעיה היא לא רק שלי, אלא גם שלכם. זהו עניין לאומי המעורר מעורבות רגשית. בכלל, הדרך הקלה והפשוטה ביותר, מאז ועד עתה, לעורר שנאת זרים היא דרך המיטה! (היית רוצה שאחותך תתחתן עם ערבי?.......) 

ג.  גרסת האישה לבעלה (פס' 17 - 18): כאן מודגשת נחיתותו המעמדית של יוסף ומוצאו הזר. כדי שעונשו יגדל, היא מאשימה את בעלה בהבאת יוסף הביתה: "אשר הבאת לנו..". עוד טוענת האישה: "ויעזוב בגדו אצלי..." טענה די תמוהה. אם יוסף הוא זה שתקף אותה, כיצד בגדו נמצא בידיה?

האדון מאמין כמובן לגרסת אשתו. יוסף מורד פעם נוספת מגדולתו, הפעם הוא נזרק לכלא. גם כאן אלוהים לא זונח אותו. עד מהרה הוא מוצא חן בעיני מנהל הכלא, ושוב, כמו בבית פוטיפר, הוא הופך להיות האחראי על הכלא, ומקבל יד חופשית לעשות שם כרצונו.

"דמותו" של אלוהים בסיפורי יוסף - בעוד שבסיפורי אברהם ויתר האבות נוטל האל חלק פעיל בסיפור, נגלה לאבות, משוחח אתם, כורת אתם בריתות, מתווכח אתם וכו', הרי בסיפורי יוסף מעורבותו של האל היא "מאחורי הקלעים". אין הוא מתערב ישירות במהלך הסיפור, אך כל דבר הקורה עם יוסף, כל הצלחה, או כשלון שלו, כל יכולתו בפתרון החלומות וכו', כולם הם פרי אמונתו של יוסף באלוהים.

לעמוד המרכזי של אתר התנ"ך

                                                                                              הוטנטוט - מיקוד תנ"ך לבגרות 2010

בפרק זה המורה עמוס דן ביוסף ואשת פוטיפר

אחת הדברות היא לא תרצח