מלכים א' י' – 1 – 13: שלמה המלך ומלכת שבא
לאחר שזכה במאבק על ירושת דוד (פרקים א'- ב'), שלמה מתחיל לבסס את מלכותו. ראשית, הוא נפטר ממתנגדיו (פרק ב'). לאחר מכן (פרק ג'), הוא הולך ל"במה הגדולה" בגבעון ומקריב שם אלף פרים(!!) וכל זאת על מנת שאלוהים יתגלה אליו. ואכן כך באמת קורה. אלוהים מציע לשלמה למלא את כל רצונותיו, ואילו שלמה מבקש אך ורק "לב נבון" כדי שיוכל לשפוט את העם בצדק. כדי להראות שבקשתו של שלמה התקבלה באופן מלא, בסוף הפרק מודגמת יכולתו המופלאה של שלמה להגיע למיצוי של הצדק, וזאת ב"משפט שלמה" המפורסם: מאבק בין שתי נשים זונות הנאבקות על תינוק שרק נולד.
בהמשך, מתפנה שלמה לפתח את הארץ. הוא פותח בשורה של מבצעי בנייה כבירים, בין היתר בית המקדש בירושלים, ארמון המלך ועוד. הפרקים הבאים מתארים את בניין המקדש ומידותיו, היחסים החמים עם חירם מלך צור ועוד. המספר מפליג בעושרו של שלמה, במספר העובדים והסבלים שהיו לו, בשיטות המנהל שהנהיג ולא נרחיב. הכתוב מתאר שפע ושלווה יוצאים מהכלל: "וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע" (ה' 5)
בהמשך מייחס מחבר ספר מלכים לשלמה חכמה שלא מן העולם הזה (ה' 9 – 14). תאור חכמתו של שלמה מסתיים במילים: "ויבואו מכל העמים לשמוע את חכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ….."
אחת מאותם המלכים שבאו לפגוש את שלמה ולהתפעל מחכמתו הייתה מלכת שבא. תאור הפגישה ביניהם מופיע בפרק י'. הקטע פותח בכך שמלכת שבא באה לנסות את שלמה בחידות. סביר להניח ששלמה ידע לפתור את חידותיה של המלכה: "לא היה דבר נעלם מן המלך…" בהמשך, הולך המספר ומתאר את המחמאות הרבות שמעניקה המלכה לשלמה ואת הרושם הכביר שעשה עליה "ולא היה בה עוד רוח". המלכה מברכת את שלמה, מעניקה לו מתנות רבות: זהב, בשמים, אבנים יקרות ועוד. בתמורה נתן לה שלמה "את כל חפצה אשר שאלה…".
תאור המפגש בין שלמה למלכת שבא זכה לפרושים, מדרשים ואגדות רבות. בין היתר, יש מדרשים המספרים כי אחת מתוצאות הפגישה (איך לא…) הייתה צאצא משותף: המלך מנליק, מי שירש את כסאה של מלכת שבא, אבל כל התיאורים הללו חורגים מתחום ענייננו.