|
מזמור כ"ג הוא אחד המזמורים המפורסמים בספר תהלים, אם לא המפורסם שבהם.
ביהדות קוראים מזמור זה בקידוש ליל השבת ולהבדיל- באמירת קדיש יתום. בנצרות משמש מזמור זה בטקסי קבורה.
מזמור כ"ג הוא שיר תודה ובטחון של אדם אשר זכה בכל -טוב. המזמור מתחלק לשני חלקים: פסוקים 4-1 : משל הכבשה והרועה פסוקים 6-5 : משל המארח.
"ה' רועי" מוטיב ידוע לאורך כל התנ"ך: ה’ מנהיג את עמו כרועה הדואג לכל מחסורו של צאנו. (ראה למשל: ירמיהו ל"א - "מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרועה עדרו" ישעיהו מ' ועוד ) הצגת האל כרועה נותנת את ההרגשה הפסטורלית. הרביצה היא המצב האידיאלי של הצאן השרוע על הקרקע ומעלה גירה.
"נפשי ישובב" לביטוי שני פירושים: ישיב מנוחה לנפשי, ירגיע אותי. וכן: ישיב אותי (השה התועה) אל העדר. לפירוש הראשון משמעות מופשטת, ולשני- משמעות מוחשית.
"ינחני במעגלי צדק" גם כאן שני פירושים: ה' יוביל אותי בדרכים ישרות הנוחות להליכה, למען שמו כרועה טוב (פירוש מוחשי). וכן: ה' ינחה את המשורר בדרכי הצדק המוסרי- למען שמו כאל הצדק והמוסר (פירוש מופשט - אליגורי).
"שבטך ומשענתך המה ינחמוני" השבט, הוא המקל שבו מגן הרועה על עדרו. על המשענת הוא נשען בשעת הליכתו. למרות שהשבט משמש ככלי ענישה לצאן, הרי הוא אמצעי לשמור על בטחונו. הנמשל: העונש שמטיל ה' על המשורר מונע ממנו לחטוא בעתיד.
"גיא צלמות" הפירוש המקובל: מקום חשוך ומסוכן, אבל יש המרחיקים לכת, וטוענים שמדובר כאן בחיים שלאחר המוות (וזו כנראה הסיבה לכך שהמזמור משמש לטקסי הלוויה).
פסוק 4 מהווה את שיאו של המזמור. גם במקום המסוכן ביותר אין המשורר ירא מכל סכנה. לכן הוא עובר לדבר כאן אל אלוהים בגוף שני: "כי אתה עמדי"..
"תערוך לפני שולחן נגד צוררי" צורר: האויב ששם עלי מצור. המצור מעורר אסוציאציה של מוות ברעב ובצמא. גם כאן מתבטא בטחונו המוחלט של המשורר באל. על סמך הפסוק הזה נקבע המנהג לקרוא את המזמור לפני סעודת השבת ולפני הקידוש של ערב שבת.
"אך טוב וחסד ירדפוני" פעם יחידה במקרא שהחסד רודף אחרי האדם - ולא הרע.
"ושבתי בבית ה'.." או מן השורש ש.ו.ב - ואז המשורר נמצא הרחק מן המקדש ושואף לשוב
אליו, או מן השורש י.ש.ב - המשורר מקווה לקבל שכר לפעלו לכל ימי חייו.
---- - --- -- - - - - - - ------ - - - - - - - - - - - -- - -- - - - - - -- - - - - -- - - - - - - - - - - - -
לאתר הבגרות בתנ"ך של עמוס 2010
בעמוד זה: תהלים-מזמור כ"ג
|
