תהילים - מזמור כ"ד

מזמור זה מכיל נושאים רבים האופייניים לספר תהלים. הוא דן באלוהים בורא העולם והשולט בו. הוא מונה את תכונות הצדיק הראוי להיכנס לבית המקדש, להראות לפני ה', ומפסוק 7 ואילך מתוארת כנראה תהלוכת ניצחון המתקרבת לשערי בית המקדש.

"כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה" -  על-פי המתואר בסיפורי הבריאה בספר בראשית, ה' אמנם יסד את היבשה על הים, אך סיפור הנהרות המופיע כאן אינו מוזכר בשום מקום אחר בתנ"ך. זהו כנראה שריד למיתוס שאינו מוכר לנו.

"מי יעלה בהר ה'..." -  מבנה של שאלה ותשובה, כמו במזמור ט"ו. ייתכן וזהו חלק מטקס קבוע. המתפלל שואל את השאלה, והתשובה: מי שהוא "נקי כפים ובר-לבב.." כלומר מי שמעשיו טובים וגם כוונותיו טהורות. בנוסף, עליו להימנע משבועות שוא. העושה כל אלה ישא ברכה מאת ה'. יש כאן מעין משחק מילים: מי שלא נשא לשוא נפשו – ישא ברכה. השורש נ.ש.א הוא השורש המנחה בכל המזמור.

בפסוקים 7 – 10  יש כאן שמחה לכבודו של המלך, הלא הוא ה'. המשורר קורא לשערי המקדש להיפתח לקראת בואו של ה'. יש כאן אמצעי אומנותי הנקרא "האנשה". התייחסות לשערים כאל בני אדם.

פרשנים רבים סבורים כי בפסוקים 7 – 10 מתוארת תהלוכה, המתקרבת למקדש, לאחר ניצחון צבאי, כאשר ארון הברית נישא בראש התהלוכה. הרמז להימצאות הארון הוא בעיקר על סמך הביטוי "עזוז", שמרמז לעתים על כך, כמו למשל: "קומה ה' למנוחתך, אתה וארון עוזך" (תהילים, קל"ב 8). גם מסיפורים אחרים במקרא ידוע לנו על כך שהארון היה יוצא עם הלוחמים לקרב (שמואל א', ד' – ה'). לכן גם באה הפנייה לשערי המקדש להיפתח, זאת כדי להחזיר את הארון למקומו. סברה נוספת: יש כאן שתי מקהלות. האחת שואלת את השאלות "מי זה מלך הכבוד"? והשנייה עונה "ה' הוא מלך הכבוד".

כמו במזמורים רבים אחרים, גם מזמור כ"ד מסתיים בחתימה: "סלה". מובן המילה אינו ברור, אך סביר שזוהי מילת קריאה, כמו המילה "אמן" המופיעה בסיום של מזמורים אחרים.     

לעמוד המרכזי של אתר התנ"ך               2010

בעמוד זה -