פרק מ"ב - אחי יוסף יורדים למצרים

"וירא יעקב..." סינסתזיה (המרת חושים). הכוונה כמובן לכך שיעקב שמע כי יש אוכל במצרים.

"למה תתראו..." מילה יחידאית. אולי מהשורש י.ר.א.? בכל מקרה כוונתו של יעקב ברורה: הוא נוזף בבניו על כך שאינם יוזמים שום פעולה על מנת להשיג אוכל.

ש.ב.ר. - משמש כאן כשורש מנחה: בפס' 1 - מזון או תבואה. בפס' 2 - שברו=קנו. בפס' 6 - משביר=מוכר מזון.

פסוק 6 - חלומו של יוסף מתגשם - אחיו משתחווים לו.

יוסף מאשים את אחיו בריגול, כדי לסחוט מהם ידע על אביו ומשפחתו. הוא חוזר על כך 3 פעמים. בפעם השלישית הוא עושה זאת כדי לאסרם, ובכדי לאלצם להביא  אליו את בנימין, הוא משאיר אצלו את שמעון.

"את האלוהים אני ירא..." - (פס' 18) הכוונה לאמונה כללית באל כלשהו, ולאו דווקא ב-ה' אלוהי ישראל. יוסף חכם מדי מכדי להסגיר את עצמו, ואין כאן פליטת פה, כפי שחושבים פרשנים מסוימים.

פס' 21 - יש כאן flash back - בסיפור השלכתו של יוסף לבור לא מסופר על תחנוניו. שם המגמה הייתה להדגיש את חטאו של יוסף - חטא הגאווה - ולכן הוא נענש. כאן המגמה היא להדגיש כי האחים חטאו כלפי יוסף, ולכן עליהם להיענש.

"כי המליץ בינותם..." (פס' 23) - יוסף מבין כל מילה, אך משתמש במתורגמן, במסגרת נקמתו באחיו.

בבואם אל יעקב מספרים האחים את קורותיהם במצרים. חלק מן הפרטים הם מוסרים במדויק, וחלקם - לא:

א.  הם מספרים על האשמתם בריגול, כדי להצדיק את היעדרותו של שמעון.

ב.  הם אינם מספרים על תכניתו המקורית של יוסף (16) לאסור את כולם ולשלוח אח אחד להביא את בנימין.

ג.  הם לא מספרים כי היו אסורים בכלא שלושה ימים.

ד.  הם לא מזכירים כלל כי יוסף איים עליהם במוות (פס' 20).

ה.  הם מוסיפים לדברי יוסף את המשפט "ואת הארץ תסחרו" - כדי לשכנע את יעקב שעליהם לחזור.

ויאמר ראובן...את שני בני תמית..." (פס' 37) - ראובן, באטימותו, לא מבין כי נדרו אין בו כדי לנחם את יעקב.

זאת בניגוד מוחלט לדברי יהודה בפרק הבא: "אנוכי אערבנו, מידי תבקשנו..." - יהודה לוקח אחריות אישית!

פרק מ"ד - גביע הכסף (פס' 1 - 17) ונאומו של יהודה (פס' 18 - 34).

 יוסף טומן לאחיו פח: הוא מחביא את גביע הכסף, בו הוא משתמש לניחוש, באמתחתו של בנימין.

פס' 8 - דברי האחים בנוסח "קל וחומר": אם ביושרנו החזרנו את הכסף, שאין עליו סימני זיהוי, ולא ניתן להוכיח את הגניבה - על אחת כמה וכמה שלא נגנוב חפץ כה אישי וחשוב כמו הגביע. האחים כה בטוחים בצדקתם עד שהם "מתנדבים" להמית את מי שהגביע יימצא אצלו. השליח, שיודע כמובן את האמת, מרכך את הצעתם: מי שהגביע יימצא אצלו לא יומת, אלא יהיה לעבד, ושאר האחים ינוקו מחשד ומעונש. לאחר מציאת הגביע האחים מאוחדים בדעתם שלא להפקיר את בנימין. בפס' 17 מנסה יוסף את האחים, לראות אם הם עומדים על דעתם. השורש מ.צ.א. הוא השורש המנחה בקטע זה, ומופיע כאן 7 פעמים.

נאומו של יהודה

הנאום בנוי כמונולוג דרמטי ומתחלק לשלושה חלקים: א. פס' 18 - 29: תיאור העבר - רצף האירועים עד לנאום.

ב.  פס' 30 - 32: תיאור העתיד להתרחש.  ג.  פס' 33 - 34: הצעה והנמקה.

החלק הראשון נמסר בדיבור ראשון. השורש א.מ.ר. חוזר כאן 9 פעמים, ואילו המילה "אב" - 14 פעמים, אולי כדי לעורר את רחמיו של יוסף על האב הזקן שנותר לבדו, ואינו יכול לחיות ללא בן זקוניו. יהודה פונה אל רגשותיו של יוסף, אך עושה זאת תוך שמירת כבודו - הוא איננו מתרפס! יהודה נזהר שלא לפגוע ביוסף, אך מזכיר לו שהבטיח לשמור על בנימין: “ותאמר אל עבדיך...ואשימה עיני עליו" (פס' 21) - הבטחה שיוסף מעולם לא הבטיח!

בהמשך (פס' 23 - 26) משחזר יהודה את קורות האחים לאחר שובם ממצרים, ומנסה לעורר את רחמי יוסף. בפסוקים 27 - 29 שם יהודה בפי יעקב דברים שלא אמר כלל, כדי להגביר את רושם השכול של יעקב, אשר איבד כבר את אחד מבני אשתו האהובה, ועומד לאבד עתה גם את בנו השני.

בחלקו השני של הנאום מסביר יהודה את העלול להתרחש: אם בנימין לא ישוב אתם, עלול אביו למות, ועל יהודה, שערב אישית לשובו של בנימין, ירבוץ חטא כבד כל הימים.

בחלק השלישי של הנאום מציע יהודה את עצמו כעבד, במקום בנימין, זאת מכיוון שהוא ערב לשובו של בנימין, ואם יחזור בלעדיו יגרום למות אביו. הנאום מסתיים בשאלה רטורית המדגישה את ייאושו של יהודה. יש בדבריו מעין הודאה על חטא, וזו פותחת כנראה את הפתח להתוודעות יוסף אל אחיו.

פרק מ"ז - יעקב נפגש עם פרעה (פס' 1 - 11). הביצוע של תכניתו של יוסף (פס' 12 - 27).

קיימים מספר הבדלים בין הוראות יוסף לאחים לבין דבריהם בפועל. האחים אינם מסתפקים בדברי הסבר קצרים, אלא מסתבכים בסיפורים, מפגינים חוסר בטחון עצמי, ומשפילים את עצמם בפני פרעה. לעומתם, יעקב מקצר בתשובותיו, עונה רק על מה שנשאל ומצטנע באומרו כי חייו היו חיי סבל.

תכניתו של יוסף מתבצעת בשלבים: א. אגירה ממלכתית של עודפי המזון. ב.  שמירה על המזון מהשחתה ומגניבה. המדינה מלאימה את הקרקעות (למעט הקרקעות של הכוהנים!).

בפסוקים 28 - 31 מובאת צוואת יעקב ליוסף - הוא מבקש להיקבר בכנען, אולי כדי לגרום לבניו לחזור לשם?

לעמוד המרכזי של אתר התנ"ך לבגרות                                                                   2010

הוטנטוט - מיקוד תנ"ך לבגרות 2010

בפרק זה המורה עמוס דן באחי יוסף והירידה למצרים

אחת הדברות היא לא תרצח