הלכתי להדליק נרות עם תלמידים ומורים שובתים, חיפאיים, מביה"ס עירוני ג', בכיכר זיו בנווה שאנן. למען הגילוי הנאות - ידעתי מראש שהאירוע בחסות חב"ד והיססתי אם ללכת משני טעמים:  האחד, לא אוהב חנוכיות ענק. זה משול בעיני לעבודת אלילים, והופך את החנוכיה הצנועה, הביתית, המשפחתית, שלפעמים אפילו עוברת מדור לדור, למעיין מופע רחוב המוני, פסל סביבתי של צינורות ומנורות שמשתלט על המראה וכופה עצמו על עוברי האורח.

העניין השני הוא שאי אפשר שלא להזכיר את פוטנציאל הרווח הפוליטי הטמון בבניה ובהצבה של פסלי רחוב אלה, עם השלטים המסבירים בדיוק מי הציב אותם. ניכוס חנוכה וחנוכיות, השתלטות על סמל יהודי ודתי מצד זרם שנוי במחלוקת מעורר בי סלידה. מפגש ("תמים כאילו?") של תלמידים מבית ספר חילוני עם קבוצה כזו ("מה יש לך נגד קצת יידיש קייט"?) עלול להשחית את הנוער. הלכתי להתרשם.

כשהגעתי החנוכיה הגדולה כבר היתה מחוברת לחשמל. לחימום האווירה הגישו כוסיות יין אדום (לא שתיתי) וכבוד הרב סיפר על השפעתה החיובית של הלגימה הקלה לשחרור ממעצורים (במילים שלי) (לא שוכנעתי), והחליט לשיר. הקהל לא כל כך התלהב ולכן הרב ניסה ריקוד. גם כאן ההצלחה לא הייתה ממש גדולה. רק תלמיד אחד הצטרף למחוללים סביב לחנוכיה הקטנה (תמונה 1).

בשלב הזה חלף במקום יהודי מבוגר שכנראה לא קלט בדיוק שמדובר בקו-פרודוקצייה מקומית-ייחודית של חב"ד ומורים ותלמידים, ולכן צעק בקול "לכו לעבוד!" "לכו לעבוד!". קצין המשטרה שהוצב להגן עלינו מפני מזיקים נדרך כולו וציווה עליו לשתוק ואף עיכב אותו לשניות אחדות. האיש לא נרגע מייד והוסיף זעקה או שתיים בטרם שוחרר ונעלם במעלה הרחוב.

שאלתי את קצין המשטרה מדוע הפריע לאזרח להביע את דעתו ברשות הרבים, והוא השיב לי שזה "לא היה נמוסי - -"

- "אבל תפקידך לא לשמור על הנימוס של החולפים במקום", אמרתי לו.

"הוא לא היה מנומס לכן רק הערתי לו, לא עצרתי אותו" השיב הקצין.

- "אני לא חושב שאתה מופקד על נימוסי האיש הזה", התעקשתי.

"הוא הפריע למהלך התקין של הטקס" אמר לי איש המשטרה.

-  האם השוטר הזה מבולבל? האם הוא חושב שה"טקס" הזה מתקיים ברחבת המסדרים בבית הספר לשוטרים בשפרעם, ושאחד מפרחי המשטרה מתנהג שלא כראוי? אולי יכתוב לו איזה הערה בתיק האישי - -  יוריד לו ציון על הליכה לא מנומסת במרחב הציבורי?  עם מערכת חינוך טעונה שיפוץ לא פלא שהמשטרה נשמעת ככה.

- "הוא רק התבטא קלות בשטח ציבורי ואין חוק נגד זה בדמוקרטיה שלנו", מחיתי בדרך יותר ברורה.

"הוא לא היה מנומס והפריע למהלך הטקס" חזר על המנטרות האיש שהופקד לשמור על הסדר.

כאן הבנתי שעלי לוותר. ויתרתי.

הגיעו לא מעט אנשים (אני מעריך כמאתיים) ששמחו לדבר זה עם זה בחבורות סביב החנוכיה ולא ממש היטו אוזן לסיפורי החנוכה שהרב סיפר בנסיונותיו לעניין את הקהל. לאחר מיצוי התוכן המילולי הוזמן מנהל בית הספר (תמונה 2) לברך ולהדליק את הנרות. מדוע לא הזמינו תלמידה, או מורה, או את אחת האמהות הרבות שהיו בקהל? כנראה שהנושא שייך למסורת גברית משהו. אפשר היה כמובן לחלק את ההדלקה כמו שמדלקים משואות, לדמויות אחדות. עם חנוכיה עצומה זה בטוח אפשרי.

המבצע הושלם. אחד מהצעירים היה זקוק לנר חנוכה דולק (תמונה 3) ולכן השתמש באש שכבר אחזה בכל הנרות. באופן אישי אין לי בעייה עם זה אבל חשבתי שאין הנרות הללו "אלא לראותם בלבד".

לקראת הסוף חילקו סופגניות.

בסופו של הארוע אנשי חב"ד רצו לקחת את החנוכייה שלהם, אבל אי אפשר לעשות זאת כשהאש דולקת. לכן, הסיר אחד מהם את כובעו ובהנפה אחת (תמונות 5 ו- 6) כיבה כמעט את כל הנרות, ובהנפה השנייה כיבה את הנותרים.

"אלא לראותם בלבד" לחשתי בגרון ניחר - - והרב הסביר לי משהו כמו -- ...שאלה רק נרות לטקס שכבר נגמר ושצריך ללכת הלאה...  פייר התאכזבתי, אבל נותרתי מלא תקווה.

זהו, שיש תקווה; הנוער שמח להגיע ולהיפגש, והתירוץ של הדלקת הנרות לא הפריע לו. אמנם עניין גדול לא התעורר בתוכן המפגש - אבל תכנו גם לא הפריע להם, וזה יפה. אכלו משהו, שתו משהו, לא ראיתי סיגריות (או משהו ממין אחר - ר"ל) וזו ממש נקודת אור. הנוער החילוני לא מבקר בבית הספר כבר חודשיים ואילו בחינוך התורני לא מבטלים תורה בשביתות מיותרות.

תנ"ך לבגרות - כל החומר בישיבת הוטנטוט - הכניסה מכאן

צילומים מהעצרת השנתית לציון יום השנה השניים-עשר לרצח ראש הממשלה רבין. שלישי בנובמבר 2007 

מול משרד החינוך בחיפה 23.5.2005 - הפגנת מורים נגד הפיטורים ההמוניים ונגד שרת החינוך לימור לבנת

עצרת מחאה כנגד אימוץ  דו"ח דברת, בהשתתפות אלפי מורים, היכל הספורט ברוממה, חיפה 31.1.2005

חינוך על אוטובוס של אגד, מאי -יוני 2005, חיפה

משמרת מחאה על הכוונה למנות סגן-אלוף לכל בית ספר בישראל; מול בית גולדמינץ 25.12.2004

 נגד קריסת מדינת הרווחה ונגד תקציב 2005:  5.7.2004 , חיפה

מערכת החינוך בישראל על סף התהום -דעות ומחאות מעל דוכן נואמים במרכז חורב, חיפה, 31.8.2003

הפגנות נגד המצב הכלכלי / חברתי בחיפה

-